בנק דיסקונט בע"מ (מחלקה משפטית נ' אפרתי ואח'

החלטה

1.ביום 1.11.09 הגיש המשיב תביעה כספית ע"ס של 265,104 ₪ כנגד המבקש בהליך של סדר דין מקוצר.

2.על פי הנטען בכתב התביעה פתחו המבקשים חשבון בסניף גאולה בירושלים ביום 19.7.07.

ביום 20.10.09 נותרה יתרת חובה בחשבון בסכום הנ"ל אשר לא סולקה חרף דרישת המשיב.

3.המבקשים הגישו בקשה לרשות להגן בפני התביעה וזו נתמכה בתצהירו של המבקש מס' 1.

בתצהירו טוען המבקש מס' 1, כי הפקיד בחשבונם אצל המשיב שיקים מעותדים למשמרת שנמשכו על ידי צד ג' שלום נאורי (להלן – נאורי) בסכום כולל של 180,000 ₪. כנגד הפקדת שיקים אלה נאות המשיב להעמיד בחשבונם מסגרת אשראי בסכום של 200,000 ₪.

לטענת המבקש נפרעו שיקים בסכום כולל של 30,000 ₪ וכי החל מהשיק השלישי חוללו השיקים. בנסיבות אלה הוא פנה למשיב וביקש ממנו לפעול לגביית השיקים מנאורי או לחילופין להשיב לו על מנת שיוכל לגבותם באופן עצמאי.

במועד זה נטען, כי מנהל הסניף הבטיח לשלוח לב"כ דאז עו"ד לוזון את השיקים וכי כל תמורה שתיגבה תשמש לכיסוי חובם בחשבון. עוד נטען, כי מנהל הסניף הבטיח לעו"ד לוזון כי לא יפעל כנגדם ויתן להם הזדמנות לגבות את סכומי השיקים. למרות הבטחה זו לא נשלח לעו"ד לוזון כל שיק.

במועד מאוחר יותר הועברו לידיו שלושה שיקים בלבד ואת יתרת השיקים הותיר המשיב בידיו. המשיב, כך לטענת המבקש, לא פעל לגביית השיקים שנותרו בידו.

ביום 31.12.09 הופקד בחשבונם על ידי נאורי סך של 130,000 ₪.

4.לאחר עיון בפרוטוקול הדיון בו נחקרו עו"ד לוזון והמבקש מס' 1 ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לרשות להגן להידחות.

גירסת הגנתם של המבקשים מבוססת על כך, שבידי המשיב היו מצויים שיקים שהופקדו על ידם לחשבונם ואשר נמשכו לפקודתם על ידי נאורי. המדובר ב-12 שיקים ע"ס של 15,000 ₪ כל אחד. מתוך השיקים הנ"ל נפרעו שני שיקים בסכום של 30,000 ₪.

שלושה שיקים נוספים נמסרו למבקשים על מנת שיפעלו לגבייה מנאורי, בפועל לא פעלו המבקשים לגבייתם כך שהם נותרו בידיהם.

מנגד לגבי יתרת 9 השיקים, הרי שהמשיב הצליח בכוחות עצמו לגבות מנאורי סך של 105,000 ₪.

בעובדות אלה, שאין חולק עליהם, יש כדי להצביע כי בניגוד לגירסת המבקשים פעל המשיב לגביית יתרת השיקים הבלתי נפרעים שנותרו בידי נאורי. לפיכך, טענת המבקשים כי המשיב לא פעל לגביית השיקים שהופקדו בחשבון המבקשים אין לה על מה להישען.

המבקשים טענו לקיום הסכם בינם לבין מנהל הסניף לפיו זה יעביר להם את השיקים שחוללו על ידי נהוראי על מנת שיפעלו לגבייתם מנאורי.

מתצהירו וחקירתו הנגדית של עו"ד לוזון ניתן ללמוד, כי נושא השיקים שמסר נאורי למבקשים ושהופקדו בחשבונם לא נמסר לטיפולו. עו"ד לוזון מיוזמתו ולאור ניסיונו בטיפול גביית חובות של בנקים הציע למנהל הסניף כי יעביר לו את השיקים וכל תמורה שתתקבל מגבייתם תשמש לכיסוי חובם של המבקשים. מדברים אלה עולה באופן ברור כי לא ניתנה כל התחייבות מטעם המשיב למסור את השיקים למבקשים ו/או לב"כ לצורך גבייתם, כל שניתן לומר כי עו"ד לוזון הציע את שירותיו כמוסבר לעיל.

הנה במקום בו לא הצליחו המבקשים לגבות סכום כלשהו מנאורי דווקא המשיב הוא זה אשר הצליח לגבות סכום מכובד מנאורי.

גבייה עצמאית זו של המשיב בוודאי שאינה יכולה לפטור את המבקשים מתשלום יתרת החוב.

החייבים כבעלי החשבון ובהתאם לטופס פתיחת החשבון חייבים לסלק כל יתרת חוב הנותנת בחשבונם אף אם ניתנו בטחונות נוספים כדוגמת הפקדת השיקים שקיבלו מנאורי לצורך קבלת אשראי לפעולתם העסקית. טענתם בדבר הקפאת הליכי הגבייה עד למימוש הבטחון המצויות בידי המשיב לא רק שנוגדת היא את ההסכם בינם לבין המשיב אלא אף הוכר בפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיב. יתרה מכך, אף אם הוסכם אחרת בין הצדדים כגירסת המבקשים, הרי שדווקא המשיב קיבל את תמורת 9 השיקים שהופקדו וכי את שלושת השיקים הנותרים מסר לידי המבקשים עוד בטרם הוגשה התביעה לשם גבייתם. התוצאה העולה מהאמור לעיל הינה, כי נכון לעת זו לא נותרו בידי המשיב כל שיקים לגבייה מנאורי ואילו מצד שני תמורת השיקים שגבייתם צלח לא הביאה לסילוק החוב. מכאן, שגירסת המבקשים קרסה ואין ליתן בגינה רשות להגן.